חשיבה חיובית אצל ילדים / טליה חיימן

Kenny_by_Talia_Hieman

האם כדאי לפתח חשיבה חיובית אצל ילדים? זה אולי ישמע מוזר, אבל יש הורים שמתנגדים לחינוך

לחשיבה חיובית, או אופטימית. אלה חושבים שעדיף לחנך ילדים לחשיבה מציאותית, במקום

לחשיבה חיובית. להורים כאלה אני מסבירה שחשיבה חיובית יוצרת מציאות חיובית. יש משפט

שאומר :"הפסימי והאופטימי- שניהם צודקים". עדיף שהילדים שלנו יהיו אופטימים- וצודקים, מאשר

פסימים- וצודקים.

 

עוד טענה שנשמעת נגד חשיבה חיובית טוענת שציפיות גבוהות מביאות לנפילות עמוקות. מבוגרים

רבים הרי חיים ככה את חייהם- הנמכת ציפיות היא "בטוחה" יותר על פי התפיסה הזאת. עדיף לא

לצפות, ולא להתאכזב. העניין הוא, שילד שיודע את הכלים של החשיבה החיובית, ידע להתמודד טוב

יותר גם עם אכזבות, וגם- לא יפחד מנטילת סיכונים מחושבים, לא יפחד לשאוף ולצפות ליותר- כי גם

אם לא, הוא כבר ידע להתמודד.

מה הייתם מעדיפים ללמד את ילדכם? לחשוב חיובי ושמח, ואם מגיעים קושי ואכזבה- להתמודד

איתם בזמנם, או לחשוב פסימי ועגום, ולמעשה להתמודד כל הזמן עם קושי ושנולד מעצם החשיבה

השלילית?

מחקרים בריאותיים שונים מעודדים גם הם חשיבה אופטימית: האופטימיים התגלו כבריאים יותר,

וכשחלילה חולים במחלה- מבריאים ממנה מהר יותר... אז אם לא הייתם בטוחים : בטוח שעדיף

ללמד את הילדים שלנו, וגם את עצמנו, חשיבה חיובית.

 

לפני שמתחילים

אתם בעצמכם- אופטימיים? קצת קשה לחנך את הילד שלנו למשהו שאנחנו לא. הדבר נכון לגבי כל

תחום שהוא. אני מצאתי את עצמי מתקשה ללמד את הילד שלי לעשות כל דבר בזמנו, כשאני מולטי

טסקינג לתפארת, ועושה מספר דברים במקביל. אז מה עשיתי? התאמנתי בלעשות כל דבר בנפרד.

יצאתי נשכרת, והילד שלי- בטוח שיצא נשכר. הכלים שאני מציגה כאן הם ישימים ופרקטים- ישמו

אותם קודם כל, ותוך כדי, על עצמכם!

 

אז הנה רשימה ראשונית של אמצעים פרקטים להנחלת חשיבה חיובית בבית:

1. אחת הדרכים שאני אוהבת ליישם עם ילדיי, היא לדבר איתם על משהו טוב, ומשהו רע

שקרה היום. אני בעצמי מספרת, על משהו טוב שקרה לי (למשל- לקחתי אישה מבוגרת

טרמפ, היא הודתה לי מאוד וזה שימח אותי), ועל משהו שלילי שקרה לי (למשל- תכננתי

להעלות לאמזון את הספר החדש שלי היום ולא הספקתי). במשחק הפשוט הזה יש כמה

יתרונות. הראשון- משוחחים, וכל אחד מספר משהו מהיום שעבר עליו. הרבה פעמים ילדים,

וגם אנחנו, "נטפלים" לדברים השליליים שקרו לנו. אני יכולה לאסוף את הבן שלי מהגן והוא

יגיד לי שהיה היום רע מאוד, כי הגננת לא נתנה להם לשחק במחשב. אני בעצמי יכולה

להסתובב עם תחושה כבדה בגלל משימה שתכננתי ולא ביצעתי, או בגלל דאגה מטיפול

השיניים שהבן שלי צריך לעבור בעוד שבועיים. בעצם הדיבור על כך, הראיתי לילדים שיש לי

קושי! אני מספרת עליו, אני מתמודדת איתו, וממשיכה הלאה. חיים עם השלילי וזה לא סוף

העולם. הדיבור על מה שקשה או לא מסתדר ישרת אותנו גם כשהילדים יגדלו ויעברו קשיים

שונים- הם יודעים שאנחנו הורים שרגילים לשמוע את הקושי שלהם, ושיש "שפה משותפת"

בעניין. הדיבור על ה"משהו טוב שקרה לי היום" מסיט את תשומת הלב לדברים שכבר

נשכחו מליבנו. אני משתדלת לציין את הברור מאליו : למשל-אכלתי היום ארוחת צהריים

ממש טעימה, או למשל: היה לי מאוד חם, ופתאום הגיעה רוח נעימה וקיררה אותי בדיוק

ברגע המתאים. זה יכול להיות גם משהו אחר כמו : אחרי ניסיונות של כמה שבועות, פתרתי

בעייה במחשב שהפריעה למהלך העבודה שלי. אני מכניסה לתוך האמירות, גם בחיוביות

וגם השליליות, ערכים של התמדה, של הודייה, של ביצוע משהו שתוכנן- וכל אחד ואחת יכול

לחשוב על הערכים שחשוב לו להעביר לילדיו בשיחה הזאת.

 

2. החלפת מחשבות. במוחנו לא יכולות לדור יחד שתי מחשבות. אחד הכלים רבי העוצמה

לחשיבה חיובית אומר פשוט להחליף את המחשבה הדואגת, טרודה, במחשבה חיובית.

הדבר דורש תרגול. ניתן לעשות את זה בנוכחות הילד, ברגע שהוא אומר מחשבה דואגת

"חסרת תוחלת"- (כזאת שלא תקדם לשום מקום, וכזאת שלא זקוקה לדיון נוסף)- למשל :

"אני דואג שמשהו יקרה לאבא בדרך הביתה" – מדברים עם הילד על "תכף אבא יגיע

הביתה בשלום", אפשר גם לדבר על הדרך שאבא עובר, דרך איזה נופים הוא עובר, לייד

אילו שכונות, אולי בא לו קרטיב והוא עצר במכולת שביציאה ממקום עבודתו ובגלל זה הוא

מתעכב. מה אתה רוצה לספר לאבא כשהוא יגיע.

 

3. החלפת מחשבה + ליווי בפעולה. חלק מהמחשבות הטורדות את מנוחתו של הילד הן

רציונאליות, וזקוקות לדיון נוסף. חשוב לגבות את הדיון בפעולה, רצוי עצמאית של הילד,

שתעזור לו בהתמודדות עם האתגר שעומד בפניו. אם הילד חושש לעלות לכיתה א, כיוון

שבכיתה א כותבים במחברת עם שורות, והוא יודע לכתוב רק במחברת חלקה- כמו שלימדו

אותו בגן חובה, אפשר להתאמן בכתיבה במחברת שורות. אם הילד בוכה כי "איתן אמר

שנקבע היום אחר הצהריים, ואמא שלו לא התקשרה", אפשר להגיד ש"הם בטח שכחו, והוא

בטח ישמח להיפגש איתך" (אמירה חיובית), ולתמוך בפעולה של הרמת טלפון לאמא של

איתן. גם אם אמא של איתן לא התקשרה בכוונה, כי היא לא מעוניינת שיפגשו, לימדנו את

הילד לחשוב חיובי, ולפעול בעקבות החשיבה החיובית, וזו המטרה שלנו.

 

4. בכל רע יש גם טוב. כשהילד בוכה או מתלונן על משהו רע שקרה לו- אנחנו כהורים יכולים

להסיט את תשומת הלב שלו לצד השני של המטבע. "המורה כעסה עלי היום כי לא הכנתי

שיעורי בית" – מה טוב בזה? רצוי שהילד יענה- שעכשיו הבנתי שהמורה לא מוותרת, וחשוב

לה מאוד שאכין את שיעורי הבית, בשיעור ראיתי שבאמת פחות הבנתי כי לא הכנתי

שיעורים, ילדים אחרים מעכשיו גם יכינו שיעורי בית- כי ראו שהיא כועסת עלי. המטרה שלנו

ללמד את הילד מהי נקודת המבט הרחבה יותר. בנקודת המבט הרחבה יש תמיד תועלת

למישהו מהצדדים.

 

חשיבה חיובית היא היכולת להתמודד עם מצבים שונים, להכיל אותם, להבין את העומק שבהם

מעבר למה שכאן ועכשיו. תגרמו לילדים לכוון לטוב- במחשבה ובמעשה, ולשם הם יגיעו.

 

הכותבת היא בעלת תואר שני בתקשורת ועתונאות, סופרת ילדים וקואוצ'רית חברה ב-ICF האמריקאי.

 

לסדרת ספרי הילדים שלה באנגלית, לחצו כאן